ציפורים כהות עפות לאט מעל העיר

בחצר ביתי שריפה גדולה בוערת,
ואני סגור איתך בתוך בועה,
בין ריחות אהבתינו והטעם המתוק מריר

ציפורים כהות עפות לאט מעל העיר.

לא אני לא מאמין שיש בי כח,
לא כותב מילים קשות של מחאה,
רק איתך אני שוכח רק איתך אני תמיד צעיר,

ציפורים כהות עפות לאט מעל העיר.

מעלי במעוף חרישי, עוד מעט הן באות לחוג מעל ראשי,
מתכווץ, גם אני פוחד כל כך ונמלט לשמיים הכחולים שלך.

שיירות כבויות עיינים על הדרך,
האהבה היא בשבילי האלוהים.
אם נברח אל תוך עצמינו יש מקום שאיש אינו מכיר,

ציפורים כהות עפות לאט מעל העיר.

מעלי במעוף חרישי, עוד מעט הן באות לחוג מעל ראשי,
מתכווץ, גם אני פוחד כל כך ונמלט לשמיים הכחולים שלך.

לא רחוק מכאן האדמה רועדת
הגיהנום פוער סדקים גדולים בנוף
אז אני נצמד אלייך
ריח בוקר בא אפור בהיר

ציפורים כהות עפות לאט מעל העיר.

מילים: דני רובס, לחן: דני רובס