שלושה

שלושה נגעו בך, אנשים שידעו ואהבו אותך.
שלושה פגעו בך, את חלקם כבר שכחת וחלק לא נסלח.
אחד כתב לך שירים, אחר נכנע לך,
אחד קינא ליופיך, אחר הראה לך נס
שלושה רצו בך, את נתת להם להיכנס.

קולות של בית, רעשים של רחוב, את מקשיבה עכשיו.
אחד בתכלת בעינייך צולל, אחר משפיל עיניו.
שלושתם נגעו בך בפנים בתוך חייך
בלחישות שליבו בלחייך אש,
תחילה הרעם, בסופם הגשם מלחש.
בסופם הגשם מלחש.

שלושה היו לך, כל אחד בזמנו היה נצחי כל כך.
שלושתם מילאו בך תפקידים ראשיים עד שירד מסך.
והצבעים התבקעו החווירו עד
שנזלו לאט התמזגו אחד אל השני.
שלושה היו בך, השלושה תמיד היו אני.
השלושה תמיד היו אני.

אני תפוח, ואני הנחש, המים שבחול.
אני הילד שיודע, וזה שלא ידע לשאול.
אני כולם ולא כלום, שלם וחצי
אני מצחיק אותך גם ברגע רציני,
כולם רצו בך וכולם תמיד היו אני.
וכולם תמיד יהיו אני.

מילים: דני רובס, לחן: דני רובס