המנגינה שלי

סוף סוף כבר מוכן לשטוף ת'מובן לתקוף
טוב לי כאן אז באתי לעקוף
וואלה טוב לא מפסיק לדחוף
מי אם לא אני טיפוסי ישראלי
שרק רוצה לרוץ קדימה נגד כל הסיכויים
הזמן לממש מה כתוב בדפים ויש לי מילים
הם עולים ביוקר בלוקר נעלתי יש לי מפתח
לוקח, מחכה לזמן הנכון ופותח
פותח פער כל כך קר נהיה מאוחר
מוודא שלא רק אמא חושבת שרוני מוכשר
ואף אחד לא שומע אני לא פוגע מוזר
אבל אני מבטיח אצליח כי שום דבר לא מיותר

נשבעתי לעצמי לא להפסיק לרקוד
לעמוד כשאני מותש אווו
נשבעתי לחייך אל העולם
אף אחד כבר לא יתפוס אותי עכשיו במצב חלש
עדיין יש בי את אותה אהבה
ואת אותה השמש שאותי חיממה אווו
וגם ת'מנגינה שבחיים ת'לא תיקח אותה

ממ [אח] מריח ניחוח של 'תברח'
אין לאן לסגת פתאום לכל אחד יש אקדח
כל אחד רוצה לשלוט עוד כוח מה לא?
הנה גוזל חסר פחד נחת רחוב על שמו
כולם רוצים לדלת
רוצים הם לצאת לדרך
כל אחד רוצה להיות מלך
ולא מוצא בזה ערך
כולם רוצים אהבה
ומוצאים בה רק אכזבה
פסימי עוד רגע מת מייאוש ושר על תקווה
כן, הבנה בין אחד לשני מעולם לא הייתה
אחרי הכל זה סרט שנאת חינם
הכותרת סיפור אמיתי
ילדים אבודים נכנעים ללחץ חברתי
ואני לא יפסיק לרקוד עד שלא תקלוט אותי
כולם עומדים עדיין רק אני רוקד
מוצאים מכסים בינתיים רק אני בודד
נעלמים מהעין רק אני שורד
לא מתנגד אל העט, עמוס בכוח, עוד לא מאחר

הבטחתי לעצמי לא להפסיק לרקוד...

נשבעתי לעצמי לא להפסיק לרקוד...

מילים: דנידין, לחן: דנידין