הנסיכה השבויה

במדבר פוסעת לה
אורחת גמלים בלילה
במדבר פוסעת היא בדד
את הדרך מי יאיר
ואנה זה יוליך השביל
הדרך אנא זה תוביל

רק הסהר נאמן
וקול רחוק רחוק של תן
עולים איתה מן המדבר
וקול בכיה של נסיכה
אשר מובלת אל שביה

אנה שמעי נא אל תבכי בת מלך
הנסיך חגר חרבו
ושמועה הן כבר פשטה בפלך
ואין מורך בלבבו

עם שחר יתקרב
כצל אליך יתגנב
אותך ישא על סוסתו
יביאך הוא אל ביתו
ילביש אותך בד ארגמן
ועל דלתך יציב משמר

מארצות הים
הוא לך יביא
מרבד אדום כדם
אותו יפרוש בליל כלולות
ובנות הכפר תצאנה אז
בשיר ובמחולות.

מילים: אברהם לוי