אולי

אולי מאחורי החלונות אביב.
אולי אתה תועה בסימטאות העיר.
אולי פוקעים הניצנים על התרזות.
איני יודעת זאת.
אני שכחתי זאת.

אולי שכח אי-מי על מידרכת הרחוב
בהרת רחבה של אור צהוב,
והמרום מרעיף צחוקו במחול גיצי האש,
ובני אדם תמהים לפלא מתרחש,
וגם אני הבאתי הנה שיר ולב?...
אך כוס-ציפיתי יבשה ונתרוקנה,
ובעיני גוועה המנגינה,
ואין אני זוכרת קסם בת צחוקך,
ואם תדפוק אתה על חלוני,
כבר לא אכיר את דפיקתך.

אולי מאחורי החלונות בוכה הסתיו.
אולי אתה תועה בסימטאות בדידות,
אולי נושרים עלי זהב מן התרזות.
איני יודעת זאת.
אני שכחתי זאת.

מילים: לאה גולדברג, לחן: דרור אידר