זה לא חוזר

זה קורה על פי רוב לפנות חורף
או בהיות האביב על הסף,
כאשר עם חילוף התיפאורת
מחדש העולם נעוריו.
ואתה מקבל קצת סחרחורת
הנהפכת בגב לצמרמורת
ובאוזן הומה כתזמורת
של ליבך היוצא מכליו.
ובעודך מאבד חוש ביקורת,
אתה סח: האביב הנה שב.

כך אומר אתה, אך למעשה
זה לא זה, ידידי, זה לא זה.
שכן אביבים וסתווים
אינם שבים,
שבים הרוחות,
שבים העבים,
שבות הסופות
עם ריחות מרחבים,
שב הכל, קוו לקוו,
שום דבר לא חסר.
ואף על פי כן
זה אביב אחר.
הוא אחר ובשביל
אחרים הוא עכשיו -
כי אביב שהיה,
או סתיו שחלף,
אינו שב, אינו שב.

זה קורה על פי רוב מהכרח,
כי הטבע פותח דלתיו
ואתה עם כולם אץ שמח
ואת פני עצמך כאורח
מקבל אתה אז וטורח
לקרב אותך קצת, איש נלבב...
ובעודך על כתפיך טופח
אתה סח: האביב הנה שב.

כך אומר אתה, אך למעשה,
זה לא זה, ידידי, זה לא זה.

שכן אביבים וסתווים...

ובעוד נפשך ממלמלת
על אודות תור אהבה שחזר,
אתה חש כי חזרה הנזלת
ובגב הצמרמורת זוחלת.
ובכלל, מה רצים לטיילת?
באקלים אין חכמות, פשוט קר.
לא כדאי. שוב וסגור הדלת,
קח בקבוק חם ושכב. אין דבר.

כך אומר אתה, ולמעשה -
זהו זה, ידידי, זהו זה.
שכן אביבים וסתווים
אינם שבים, אינם שבים...

מילים: נתן אלתרמן, לחן: דרור בן יעקב