על הסף

פתאום כמו נושר החייץ
וזמן עומד ואינו נע
ושוב אני רואה פנייך
כמו בפעם ראשונה.

כאילו שב, בלי דעת למה,
אותו הערב הדועך
אשר מבלי משים חלם לי
אותך, אותך, את כל כולך.
אולי בך מאז לא הגיתי
ולכן את עימי כחותם.
אולי מעולם לא היית לי,
לכן לי היית לעולם.

חוט שחמק מידיים
הוא חוט אשר לא ינתק.
מה שכתוב על המים
לא ימחק.

זה בלי משים נישאר שכוח,
לכן זה בלי משים חזר.
זה לא היה שמור על לוח
ומשום כך זה לא הופר.

זו לא היתה אמת ניצחת,
לכן זה לא היה כזב.
וכך בלי טעם ובלי שחר
חיכה מתוח על הסף.
אולי בך מאז לא הגיתי
לכן את עימי כחותם.
אולי מעולם לא היית לי,
לכן לי היית לעולם.

חוט שחמק מידיים
הוא חוט אשר לא ינתק.
מה שכתוב על המים
לא ימחק.

הנה עולה את אי משמה,
מתוך הזמן אשר נמוג
כזוהר נעורים שתמו
ושנשארת בהם כשחוק.

אולי זה אושר שבקשנו
ושחלף בטרם בא,
ושעל כן תמיד חדש הוא
ושב פתאום ובלי סיבה.
אולי בך מאז לא הגיתי
ולכן את עימי כחותם.
אולי מעולם לא היית לי,
לכן לי היית לעולם.

החוט שחמק מידיים
הוא חוט אשר לא ינתק.
מה שכתוב על המים
לא ימחק.

מילים: נתן אלתרמן, לחן: דרור בן יעקב