הזמן האחרון

זה נדמה לו שבזמן האחרון
נהיה קשה יותר לישון
יש מין תנשמת בגרון
שמסתכלת אל החושך

וכל מיני סוגים של תאטרון
שולחים ברושורים בראשו
וכל מבט במסדרון
הוא הבטחה סמויה לאושר

זה שוב הדיבורים
על ברטולד ברכט וחיים הכט וחיים טופול
זה לא הגיל זה התרגיל
והתרגיל הזה עייף כבר בעצמו מעצמך

אתה יורד אל הסלון ומפהק
אתה מרגיש שזה דולק
אתה לוחץ עם המפסק
אבל זה לא מרגיש אחרת

נכנס אל המקלחת ושוטף
מוציא מגבת ועוטף
זיעת הלב זה עטלף
רק בלילות היא מתעוררת

גלוריה אסטפן בשמלה של נשף
היא מוחאת כפיים בסופים של הגשם
כמה שניגשת, היא עדיין לא קרובה

זה שוב הדיבורים
על רוברט קראמב ורוברט סמית ורוברט הניג
זה לא הקיר זה הפאקיר
והפאקיר הזה עייף כבר מלשכב על המיטה

אז הוא לוקח את כל מה שלא פתר
והוא מכפיל את זה בשש
מוריד מזה שלוש
ומחסר את זה ממאה

וזה נדמה לו שבזמן האחרון
נהיה פשוט יותר לישון
כשיש טיפות על העיתון
הוא משער שהוא דומע

מילים: ימי ויסלר, לחן: ימי ויסלר