מיס תבל

בסוף היום חיוור כמו שלד בין השמיכות
והמפתח כבר בדלת אל הריחות
מנהל סניף הבנק מתכרבל בארגז קרטון
תינוק שנשבר מחולל בלבוש כתום
ואיש בגלימה מחלק בחינם עיתון
זקנות חצי מתות קורצות לי מהחלון
ספינות שלא שטות רובצות בי כמו מחלות
ועם השנים זה הופך למכירת חיסול
להיות ענייני בכניסה למכון עיסוי
אל תוך הגנים זה מושך לערוך ניסוי

חייב להסתובב
כל חיי מיס תבל
עבד
זר לא יבין

את הסתובבת שם ביציע כמו בסלון
ואת עשית מהרצליה סוג של חולון
וברגע אחד זה הופך לחסר תכלית
הברק החטוף בעינך שבישר אביב
החיוך הרעב שנושך אך אינו מכאיב

חייב להסתובב
בוא לים, איש זאב
עבד
זר לא יבין

מילים: נעם ענבר, לחן: בנימין ויסלר