קלון ב- G7

פתאום ההוא מגיע, לבוש מדי צבא
הוא שואל אם הוא מפריע, הוא עבר כאן בסביבה
החלטתי להיות נחמד, אמרתי לו 'כנס' -
באמצע הלילה הוא מזמין את עצמו לנס
אשתי אומרת היי ומתעטפת בחלוק
הוא מביט לה בעיניים כמו על כוסברה בשוק

הוא גילגל לעצמו סיגריה, סילסל את העשן
הוא סיפר איך בילדות שלו חשב להיות שחקן
אשתי שוכבת במיטה מחכה שזה ייגמר
הוא מביט בה ולוגם מהקפה שהתקרר
אחרי שעה רמזתי לו שאנחנו עייפים
הוא אמר לי 'שמע חביבי, תתגבר על הדחפים'

'תשמור את החביבי לשיחה עם הירקן'
'אין בעיה, אני אקרא לך שמאלן.
היי, שמאלן, תהיה נחמד, תלך לקנות בקבוק
שתיה' - לעזוב אותם לבד או להשאר פה בחיבוק
ידיים אשתי אומרת לי שאין על מה לכעוס
אז מצאתי את עצמי בדרך אל הקיוסק

כשחזרתי עם הארטיקים הדלת לא נפתחת
שמעתי מבפנים את הצירים של המיטה
חורקים אמרתי לעצמי לא צריך להיות נביא
כדי לדעת שהאיש הזה ימצא את זה טבעי
התישבתי בפרוזדור, מוקף בחשכה
ניסיתי לדמיין אותה פתוחה אחרי תנוחה

אחרי שהוא הלך אני ארזתי מזוודה
אחרי שהוא הלך אני נשכבתי על ידה
היא לא הוציאה הגה, לא אמרה מלה
חשוב לה שאני אמצא מילים גם בשבילה
אבל מהר מאד נרדמתי, שלא בשליטתי
כיסיתי את חיי בערפל הזייתי

מילים: נועם ענבר, לחן: נועם ענבר