עד מתי

היא אתמול ישבה אצלי בחדר
וסיפרה לי על דא והא
ואיך הם רבו אצלה בראש בחדר
הקטן שבמגירה
לא ניצלתי את דמותי אבל בצלם
היא נכנסה איתה
למיטה שהיתה גם אז בחדר
הו, איך צחקנו איתה

עד מתי לבד, עד מתי לבד
לא חושב עליו, אז עד מתי לבד

למיטה שהייתה גם אז בחדר
היא נכנסה איתי
לא ניצלתי את דמותי אבל בצלם
הקטן שבמגירה
ואיך הם רבו אצלה בראש בחדר
הו, איך צחקנו איתה
לא ניצלתי את דמותי אבל בצלם
היא אתמול ישבה אצלי בחדר
וסיפרה לי על דא והא

עד מתי לבד...

מילים: מאור כהן, לחן: אורן לוטנברג