שרה שרה

גידול בנים זה עסק ביש
וכיבוד-אב היום מאפיש
אך אם רוצים להתענות
צריך רק לגדל בנות

הייתה אצלנו, בוא תשמע,
אחת, שרה מזרחי שמה,
פקחית, עפריטה ויפה
אבל קטנה וחצופה.

במקום לשמור דרכי אבות
היא צפצפה על המצוות,
וחיה ואללה אל עזים!
ממש כמו השיכנזים

אז מה הפלא אמרו נא,
אם על שרה כל השכונה
דיברה סרה וכך אמרה,
שרה, שרה, סרה סרורה...

נתנו לה את כל הצ'אנס
שתלך תלמד ב"אליאנס"
ושתהיה אישה ביתית
ובכל זאת אינטיליגנטית.

אבל במקום חתן לפגוש
נכנס איזה ג'וק לראש,
ללמוד ספרות, וישמור האל,
קרמיקה ב"בצלאל".

רצה אותה ניסים מורדוך
אך היא ויתרה על השידוך,
רצה אותה אלברט בכר
אך היא תמיד אמר: מחר...

אז מה...

אמה כבר נראתה איום
ולאביה מדי יום
דמעה על לחי נשפכה.
וי, וי, על כבוד המשפחה.

לבסוף 'תחתנה בגיל שלושים
עם סגן הרקטור בן ששים.
אולי זקן קצת בגילו
אך יש לו לב בלב שלו.

לא מתעצל, לא מתרשל,
אופה רוקם, מנקה, מבשל,
ואפ זה ככה יימשך,
הוא עוד ילד לה בן יא-שייך.

אז מה...

מילים: יוסי גמזו, לחן: שארל אזנבור