בראשית

הנה זה בא, הנה זה מגיע...

בפלסטינה ארץ ישראל ראשית המאה
חיו כמה שבטים על אותה האדמה,
נבדלו אלה מאלה בדת, שפה
יחסים ביניהם לא היו מי יודע מה.
האשימו זה את זה בכל הצרות
חשדו זה בזה הסתכסכו על גבולות.
בכו הרבה דמעות על ים של קורבנות,
ולא למדו כלום,
שום דבר לא השתנה.

בפלסטינה ארץ ישראל ראשית המאה
העשירים חיפשו קומבינה לעשות עוד מכה
על גב העניים שלא הבינו שהם הרוב
חשבו שזה טבעי לחיות את כל החיים בחוב.
כי הגאולה היא מעבר לפינה
והמשיח בא מחר וגואל ת'מדינה.

בראשית המאה,
בראשית העשור,
מאפר באתה לאפר תחזור.
בראשית השנה,
בראשית החודש,
עו יום של חול בארץ הקודש.
בראשית השבוע,
בראשית היום,
המעגל חוזר לאותו מקום.
בראשית השעה,
בראשית הדקה,
לא מסגירים סימנים של שתיקה.

בפלסטינה ארץ ישראל ראשית המאה
נדמה היה שבכל שעה אוטוטו זה קורה,
הנה זה בא הנה זה מגיע,
ותוך שניות זה משתנה.
הנה נפתחת דלת,
כמות אפשרויות
היא לא מוגבלת
אוירה של תקווה אוירה של חידוש
החליפו לזמן קצר את הייאוש.

בפלסטינה ארץ ישראל ראשית המאה
יצא אדם מביתו לחצרו
ישב תחת גפנו וחשב לעצמו
איך הוא אוהב את אישתו
את בנו בכורו מזכיר לו אותו.
איך נמאס לו כל היום לקטר,
וכמה הוא רוצה שהכל כבר יסתדר.

בראשית המאה בראשית העשור...

בפלסטינה ארץ ישראל ראשית המאה
אני יוצא מביתי חושב על אישתי על בני בכורי,
חושב שנמאס לי כל היום לקטר
וכמה כבר בא לי שהכל יסתדר.

עוד יום בארץ הקודש...
הנה זה בא הנה זה מגיע...

מילים: שאנן סטריט