רק פה

רואה יפנים קונים בקיוסק ממול
איזה כיף לאנשים שבשבילם פה זה חו"ל
על פניו ישראל בסדר בגדול
בניו יורק יש מיליונים שאין להם מה לאכול.
אבל מדגדג לי להתרחק
מהמקום הזה להתנתק להתנתקות להתעופף
לפחות לתקופה להתחפף
ולשים סופית מאחורי
את הלבטים הנוגעים לארץ מגורי.
כי רק פה אין משמעות ללא נעים.
רק פה שלטון פחות חשוב ממנעמים.
רק פה שלושה ראשי ממשלה נחקרים
ולא משתפים פעולה.

רק פה אני מרגיש שייכות
למרות שאני כועס על השחיתות
"ואם אתה בחו"ל נמצא ועל פיצוץ שומע?"
אז רק לפה פתאום אני
מתגעגע.

נשאר לי לעשן רק חומר מקומי
הקופי שופ באמסטרדם זה בינלאומי
מסתכל מבסוט על השפשוף שבג'ינס
מהרהר בבלוז בבר בניו אורלינס
חושב על הריוויירה כשאני עובר ליד אכזיב
מפליג כמו בוונציה בחורף
בדרום תל אביב
כי רק פה יש שוטף+90
רק פה כולם רוצים להיות כרישים
רק פה כשאתה עובר ליד בית עסק
אתה נרגע אם אתה רואה איזה רולה עם נשק.

רק פה אני מרגיש שייכות...

הכל אצלי עניין של הרגל
סך הכול סבבה להתגלגל בישראל.
הכל אצלי עניין של מה בא לי
חלק מהכפר או חלק מהגלובלי.
כי רק פה כולם מדברים בעברית
ומקללים ברוסית, אנגלית וערבית.
רק פה אנשים הולכים מכות בתור.
רק פה כולם בצבא ורוצים פטור.

רק פה אני מרגיש שייכות...

רק פה בחויבי ובשלילי.
רק פה הכל מוכר מרגיש שלי.
רק פה לי נוח זה הסיכום
אז למה לי לברוח לכל מקום ביקום?

רק פה אני מרגיש שייכות
למרות שאני כועס על השחיתות
"ואם אתה בחו"ל נמצא ועל פיצוץ שומע?"
אני קולט מאיפה באתי
ומזדעזע.

מילים: משה אסרף