אין מה לזכור

לא שאלתי אותך מעולם,
לא העזתי לומר מעולם,
רק קיוויתי ברמז לשמוע
את אשר לא אשמע לעולם.

עכשיו, שהדרך פתוחה בפניך
והעתיד שביקשנו אבד,
שמעתי את קול הגיוני האפור:
לשכוח צריך, כי אין מה לזכור.

המחר יהפוך לאתמול
ואני לא אחדל מלשאול
אם אזכור לתמיד את עיניך,
או אשכח יום אחד את הכל.

עכשיו . . .

מילים: חיים קינן, לחן: דרורה חבקין