הבחורים עייפים

השמש שוב שקעה
בפאת המערב.
נותרו רק זיכרונות נוגים בשדה הקרב.
ועליהם תלולית עפר וחול,
הערב שוב עלה כמו אתמול.

אבל הבחורים כבר עייפים, עייפים
אבל הבחורים כבר עייפים.

אתמול בענני אבק הקרב סער
וכמסרק של אש בין השורות עבר.
אבל אנחנו כסוסי מידבר
אל מול האש פרצנו ונידהר.

אבל הבחורים...

עם אור השארנו הרובים על החולות
מחינו הזיעה השלכנו החותלות.
ריבוא מילין בדרך לא דרוכה
הלכנו לבקש את המנוחה.

אבל הבחורים...

אל עיר ילדות הגענו מקווים עם ליל
וערב פנסים שטף ברחוב הולל.
אך לנו לא נשאו בכיכרות
בצחוק את עיניהן הנערות.

אבל הבחורים...

הליל אט גסס
כעוף שחור מוזר
אסף את אורותיו כמיתנכר וזר.
שעת חצות היכתה על הפתחים
יצאנו לשוטט שוב בדרכים.

מילים: יעקב שבתאי, לחן: יוחנן זראי