העולם בשחור לבן

אנשים קטנים מאוד
יושבים להם בקופסאות
קופסאות קטנות של שימורים
אין דלתות אין חלונות
אין ספסלים ואין גינות
מסביב אלפי קירות סוגרים

לא רואים יותר שמיים בכחול
לא רואים עוד קשת בענן
אין יותר חגים יש רק ימים של חול
העולם כולו שחור לבן.

אנשים קטנים מאד
זה על זה בערמות
לא רואים לא גשם לא חמסין
אין פינות ואין סודות
אפילו לא בחלומות
אין יותר לא שמאל ולא ימין

לא רואים יותר שמיים בכחול...

נדחפים ונדחקים
בקופסאות של שימורים
מחכים לטיפ טיפה של אור
אלה שתקועים בפנים
דופקים דופקים רוצים לצאת
אלה שבחוץ רוצים לחזור

לא רואים יותר שמיים בכחול...

מילים: ישראל גוריון, לחן: ישראל גוריון