מה עם המים

כשנפסקו המים
אחרי הצהרים,
החלון של המקלחת אז נפתח,
ואחי המסובן
הוציא החוצה ראש לבן
והסביר לאנשים בערך כך:

מה עם המים?
מה קרה למים?
מי שרק יכול שיבוא ויעזור.
יש לי קצף באזניים.
יש לי קצף בעיניים.
איך אפשר לחיות בלי מים בצינור?

כשנפסקו המים
אחרי הצהרים,
השכנה היתה משקה את הגינה.
היא הציצה בצינור
מלפנים ומאחור,
ובינתיים שרה שיר עם מנגינה:

מה עם המים?
מה קרה למים?
מי שרק יכול שיבוא ויעזור.
כל השושנים כפופות
והדליות מתעלפות,
איך אפשר לחיות בלי מים בצינור?

כשנפסקו המים
אחרי הצהרים,
נחשו מה שקרה בגן חיות:
- אי אפשר! זה לא נעים!
צעקו הצפרדעים.
- איך אפשר בכלל לחיות בלי שלוליות?

מה עם המים?
מה קרה למים?
מתרגזים שם אווזים וברווזים.
ברבורים שוחים בחול.
דג קטן כבר לא יכול!
איך אפשר לחיות בלי מים בברזים?

כשנפסקו המים
אחרי הצהרים
בעולם כולו אז קמה מהומה.
בכל עיר, בכל פינה,
גם אצלנו בשכונה
אנשים פתאום בכו במקהלה:

מה עם המים?
מה קרה למים?
מי שרק יכול שיבוא ויעזור!
מה יהיה ומה עושים?
מה שותים? איך מכבסים?
איך אפשר לחיות בלי מים בצינור?

מילים: לאה נאור, לחן: יורם צדוק