מילים לשיר שיח ג'ראח
העוול נעשה לא רחוק מביתי
העוול נעשה כחוק
בסמכות וּבִרשות באישור משפטי
אז למה שלא אשתוק
בית המשפט העליון פסק
השוטרים מסרו את הצו
אם היה שם אבק של מאבק
הם השתלטו על המצב
כמה מפגינים במרומי הגבעה
עם כרזה קראו סיסמאות
גידופים וצעקות המולה שגוועה
הם פוזרו בין הסמטאות
ובכי עלה מן הבית בפנים
כשאמר בית הדין את דברו
וייאוש וכאב וחמת אין אונים
נארזו חבילות וצרורות
והערב ירד על הבית הטוב
ודבר המשפט נעשה
משפחה ערבית יצאה לרחוב
משפחה יהודית נכנסה
ושמעון הצדיק, איש כנסת גדולה
ממערת קברך מה תעיד
זו ראשית גאולה או מעשה נבלה
שלשווא מתכסה בטלית
זה יוצא וזה בא חבילות וצרורות
הכתב מן השטח דיווח
ובית המשפט אמר את דברו
מי יחבוש את פצעי שיח' ג'ראח
לא אלין לעליון הם בקיאים בכל אות
בדיני בעלות ורכוש
אך עלי להוסיף בגילוי נאות
גם ביתי היה פעם נטוש
והיה כי יבוא יום אחד לפניכם
הטוען להיות בעליו
האומנם דין אחד יפסקו אז כבודכם
לאזרח ולגֵר התושב
העוול נעשה לא רחוק מביתי
העוול נעשה כחוק
בסמכות וּבִרשות באישור משפטי
שאומרים שמוטב לי לשתוק
זה יוצא וזה בא חבילות וצרורות
הכתב מן השטח דיווח
ובית המשפט אמר את דברו
מי יחבוש את פצעי שיח' ג'ראח
האיש בחליפת הזכוכית
מרפסות על כתפיו
על גבו מתחלפים רמזורים
הסתכל בכיסיו
תגלה פרצופים מוכרים
הוא מניע מרפק
מכונית יש לו על השרוול
מן הצל מזנק
על בטנו הרחוב שממול
לפעמים הוא זוהר
בצבעים שעושה בו האור
וממש מסנוור
מי שבא מלפנים, מאחור.
הוא פוסע אט אט
הוא נחוש בדרכו וזהיר
די באבן אחת
שתבדוק עד כמה הוא שביר
וכולם צועקים:
ראית?
וכולם קוראים:
תביט!
וכולם שואלים: מיהו
האיש בחליפת הזכוכית?
הוא פוסע זקוף
אנשים פוערים את פיהם
מן הגוף השקוף
מבטם משתקף בפניהם
הוא חולף בחוצות
על פניו יש חיוך שברירי
ועיניו נוצצות
כמו שני פנסים מאירים
וכולם צועקים:
ראית?
וכולם קוראים:
תביט!
וכולם שואלים: מיהו
האיש בחליפת הזכוכית?
כשהלילה יורד
הירח עולה בליבו
המואר, הבודד
בחשמל הרוקד מסביבו
הוא יודע זאת טוב מכולם
הוא יודע הכי הכי
הוא יודע
וכולם צועקים...
מילים: החצר האחורית, לחן: החצר האחורית
