בת עשרים ושש

אור כוכב יזרח
רק לי לבדי
על דירת הגג
ברחוב צדדי
שם פינת בישול
חדר מסודר
מחכים לאיש
שיגיע כבר.

אך אני לבד
אין איש על ידי
שוב איני יוצאת
סתם עם ידידים
את הנשפים
שתשרוף האש
די נימאס, אני
בת עשרים ושש.

בסרטים רבים
כבר החזקתי יד
בין החיזורים
חיוכי אבד
עור פני מתחיל
כבר להתקמט
אלף הבטחות
אף מילה אמת.

תקליטים בלי סוף
כבר השמיעו לי
הצעות רבות
כבר הציעו לי
השנים עוברות
ואני לבד
אלף בחורים
אף חבר אחד.

כן היו לי כבר
אהבות רבות
אלף בילויים
אלף מסיבות
בריקוד עברו
כל ימי שישי
כמו חלום שתוי
בילתי ממשי.

אך לאט לאט
אנוכי נמצאת
במצב שבו
אין עם מי לצאת
ופתאום בלב
באיזו פינה
מתחשק להיות
בורגנית קטנה...

חברות לוחשות
כמו בסוד כמוס
מה את מחכה
לנסיך על סוס
ומיד באות
עם אחד מכר
נודניק מזדקן
אבל מסודר.

אז אני יוצאת
בחיוך יהיר
בשימלה יפה
לרחובות העיר
ורואה שאין
מה להתבייש
סך הכל אני
בת עשרים ושש!

מילים: חיים חפר