היי ויוו

אני הייתי בצופים בחמישים וארבע
הורי היו אז בשליחות וגרתי אצל סבא
היו לי חברים טובים ויחד התבגרנו
וכשהיו קצת בעיות ביחד התגברנו

תמיד דאגנו זה לזה בבית ובחוץ
ידענו שנלך לנחל ואחר כך לקיבוץ
היתה לי חברה מהשכבה הצעירה
שהתעקשה לרקוד איתי אבל בסוף ויתרה-
נדמה לי שרק אז ידעתי מה זאת אהבה
כשתמו שנות החמישים הלכתי לצבא

הי ויוו הי וואוו,
הי ויוו ואוו וו-
קומה אחא, שאבתם מים,
אל יבנה וישושום

היו לי אלף תקליטים בחמישים ושש
כאלה של "שבעים ושמונה"- "ארבעים וחמש".
אמי היתה אומרת שהרוק הוא השטן
אבל אני גדלתי אז על ריצ'ארד הקטן.

אספתי באדי הולי, אלויס פרסלי, ג'רי לי,
ידעתי בעל-פה את הקולות והמילים,
בזמן השיעורים ועד חצי הלילה,
שמעתי אך ורק את רדיו רמאללה.
לא רציתי לישון, לא רציתי לאכול,
את נעורי נתתי, את הכל לרוק-נ-רול.

הי ויוו, הי ואוו,
הי ויוו, ואוו וו
או קרול, איי לאב יו,
איי לאב יו פגי-סו

אני זוכר, זוכר היטב את חמישים ושבע.
היו לי אז פצעי בגרות ואח גדול בקבע.
היה אז חורף ובלילה רוח קר נהם,
בבית דאגו כולם, גם אבא לא נרדם.
ויום אחד חזר אחי הבכור מהר סיני
והוא היה כל כך כל כך גבוה בעיני.
אני אמרתי לו : "אז מה שלומך סג"מ ?"
והוא חבק את אמא ואת אבא גם
ואחר כך חייך אלי ואת ידו הושיט,
אמר הנה רסיס של אבן מלוחות הברית.

הי ויוו, הי ואוו,
הי ויוו ואוו וו
רק רגע חכו לי,
הקשיבו לי שמעו

עד גיל ארבע עשרה הייתי מאושרת
שערי היה פזור, ולפעמים עם סרט.
המדינה אז התפתחה וגם אני איתה
אני הייתי פעם המלכה של הכיתה.
ההצלחה האירה לי פנים בהפסקות,
כשבגללי היו כל הבנים הולכים מכות.
אבל בגיל ארבע עשרה חיכו לי הפתעות
כשהבנות הכי רזות הפכו לחתיכות.
והמלכה של הכיתה היתה פתאום רק סתם שמנה
ובמסיבות ה"סלואו", חיכתה לשווא להזמנה.

הי ויוו, הי ואוו,
הי ויוו ואוו וו
היה אז שמח
היה כל כך עצוב

מילים: אהוד מנור, לחן: יובל דור