שנישאר ידידים

איך זה ששוב אני מופתע
איך זה ששוב מנומס
קיץ קשה גורם לסתיו שיחשב מנומס
סתיו שנולד כאן מנשק
את האזור המסובך
ומעניק ארכה של יופי לעולם מסוכסך

מה שחי בי ונושם מבקש על כן
לחדש את מלאי החסד טרם יתרוקן

הנה גופי המתהלך
על אדמה ישישה
שכמובן אינה מודעת לספק או בושה
כל מאורע תמיד חוזר
אל אנשים ונשים
בין הזרועות של ההיסטוריה גורלות מתלחשים

מה שחי בי ונושם מבקש על כן
לחדש את מלאי החסד טרם יתרוקן

מה שהכרתי מתנודד
את העתיד מי יחזה
וגם העבר אינו בטוח, כבר חשבתי על זה
מה שחשוב לי במיוחד
שנשאר ידידים
שתסתכלי לי בעיניים גם אחרי החגים

מילים: רחל שפירא, לחן: יובל דור