שברת לי את הלב

הו ארצי מולדתי
איפה את ואיפה אני?
אני הולך לבד
בלילה ברחוב
הולך לבד מחפש את הטוב, אבל

לא מצליח בשום דבר
אולי יהיה יותר טוב בבוקר מחר
מתי אני אהיה קצת יותר מאושר
פותח ת'מחברת ויושב מול הנייר

רציתי מדינה מתקדמת, נאורה
אור לגויים, מציון תצא תורה
חופש הביטוי וחופש מחשבה
אני כל כך רציתי,
אבל זו אגדה

יושב מול הנייר,
העט ביד כמו חרב
יושב מול הנייר,
רוצה לשפוך הכל
יושב מול הנייר,
רואה אותך נופלת
מביט אל הנייר,
ולא יוצא לי קול

הו ארצי מולדתי,
את הולכת פייפן
שברת לי את הלב
לחתיכות קטנות
היה לנו חלום
ועכשיו הוא איננו
אני כל כך עצוב
שבא לי לבכות

יושב מול הנייר,
מתחיל לרדת ערב
יושב מול הנייר,
בחוץ נהיה כחול
יושב מול הנייר
ואת שם מתמוטטת
מביט אל הנייר,
טומן הראש בחול

סך הכל, אחים פה
כולנו משפחה
אז למה לא חיים פה בשקט, במנוחה
2000 שנה הסתובבתי בגלות
אמרו לי "בוא לארץ"
כי פה זה טוב למות

הו ארצי מולדתי,
את הולכת פייפן
שברת לי את הלב
לחתיכות קטנות
היה לנו חלום
ועכשיו הוא איננו
אני כל כך עצוב
שבא לי לבכות

הו ארצי מולדתי,
איפה את ואיפה אני?
את גורמת לי כל הזמן לחשוב
שאולי כדאי לשים לזה סוף

שברת לי את הלב שלי
שברת לי את הלב, שברת
שברת לי את הלב שלי, שברת
שברת לי
שברת לי את הלב

הו ארצי מולדתי (איפה את ואיפה אני?)
את הולכת פייפן
שברת לי את הלב
לחתיכות קטנות (רוצה לשפוך הכל)
היה לנו חלום
ועכשיו הוא איננו (הולך לבד, מחפש את הטוב)
אני כל כך עצוב
שבא לי לבכות (חופש הביטוי וחופש מחשבה)

הו ארצי מולדתי (איפה את ואיפה אני?)
את הולכת פייפן
שברת לי את הלב
לחתיכות קטנות (שברת לי את הלב)
היה לנו חלום
ועכשיו הוא איננו (יושב מול הנייר)
אני כל כך עצוב
שבא לי לבכות (אני כל כך רציתי, אבל זו אגדה)

שברתי לי את הלב שלי
שברת לי את הלב, שברת
שברת לי את הלב שלי, שברת
שברת לי
שברת לי את הלב

מילים: ניר פרידמן, לחן: גיל קופטש