אהובתי באמריקה

הבלוז בוכה באמריקה
נשפך מחצוצרות זהב
בטבורה של אישה שחורה
הבלוז אוסף את דמעותיו

כבישי בטון באמריקה
הם עקומות של זמן-מרחב
מחוף לחוף, מאפס לאינסוף
מהאדם אל אלוהיו

יוזמה פרטית באמריקה
היא עקרון כמעט נשגב
והיחיד רשאי תמיד
להרוס את עצמו במו ידיו

המחר הוא אמריקה
ומה ששם קורה עכשיו
בבוא הזמן, יגיע גם לכאן
יוציא ישן מפניו

אהובתי באמריקה
ליבי פועם דמעות של דם
על כביש בטון, כמו האדם הראשון
אסע אליה לשם

מילים: יובל יבנה, לחן: יובל יבנה