שיר חלום מספר 382

בַּלְּוָיָה שֶׁל הֶנְרִי שֶׁיִּפֹּל מַשֶּׁהוּ בְּסֵדֶר:
שֶׁלֹּא יַכְנִיסוּ אֶחָד שֶׁדָּבָר יֵשׁ לוֹ לִמְכֹּר,
שֶׁהַנִּגּוּן יִהְיֶה עַתִּיק וּמְדֹרָג
שֶׁהַקּוֹלוֹת רְצִינִיִּים אֲבָל מַצַּב-רוּחַ כֻּלָּם
מְאֻפָּק, מְאֻפָּק.

עַד שֶׁהָרַקְדָנִית תָּבוֹא בְּשִׂמְלָה קְצָרָה קְצָרָה
שֵׂעָר פָּרוּעַ אָרֹךְ שָׁחוֹר, כֵּהוֹת כֵּהוֹת זְגוּגִיּוֹתֶיהָ,
מַפְנָה פָּנִים כְּלַפֵּי מַעְלָה,
חִוָּרוֹן וּמוּזָרוּת, שֶׁהַנִּגּוּן מִשְׁתַּנֶּה
ל-"תְּנִי!" ו "אַוּוּ!" וְאֵיךְ! אָז הַנִּגּוּן מִשְׁתַּנֶּה,
וְהִיא בּוֹעֶטֶת אֵבֶר אֲחוֹרַנִּית,

עַל קְצֵה-אֶצְבַּע, עוֹשָׂה פִּירוּאֶטָה, חוֹפְשִׁיָה
לְנִגּוּן דּוֹפֵק, וְשָׁטָה, וְצוֹלֶלֶת, פִּתְאוֹם
הִיא חוֹזֶרֶת לָעַלִּיזוּת הַנּוֹרָאָה
שֶׁל הָאֵרוּעַ, עִם יֵאוּשׁ וְשִׁגָּעוֹן, מִתְפַּתֶּלֶּת, שֵׁד-מִשַּׁחַת,
מְעִיפָה עַל הָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ רֶגֶל, עוֹשָׂה קִדָּה, הַכֹּל בְּסֵדֶר,
הִיא רוֹקֶדֶת אֶת הֶנְרִי הָלְאָה מִכָּאן.

מילים: ג'ון ברימן, לחן: יובל יבנה