שלג בתל אביב

בית קפה בוהמי
ריח חלודה
אור ניאון כמו קרח
שולחנות פלדה
מרקוס ומריה
כמו פרסומת מבריקה
היא שותה משקה זהוב
הוא מעשן בשתיקה

על הקיר תמונות
מהתקופה הכחולה
וג'אז ועשן מתאבכים
אל תוך האפלה
מעילי עור שחורים
כמו שריון קשקשים
מרקוס מביט בשעון
כאשר השליחים נכנסים

ובעיר משתולל הפולחן
העיר סוגדת לסימני הזמן

מרקוס ומריה
כמו דמויות מסרטים
ומי שעיצב את הסט
הקפיד על הפרטים
היא לא מחייכת
היא פסל שיש לבן
מרקוס מביט בסיגריה
כשהאפר נופל על השולחן

בית קפה בוהמי
צליל פסנתר צרוד
ערב רב יורד
על פני דור אבוד
מרקוס ומריה
קמים ממושבם
מרקוס מביט בשמים
כשהשלג צונח אל הים

ובעיר משתולל הפולחן
העיר סוגדת לסימני הזמן

מילים: יובל יבנה, לחן: יובל יבנה