מלח

לא היה למולה נמל אישי
ובלילה חרישי
היה שולח על המים איזה שיר
יבשתי. עם כל אהבתו הוא שר
תמיד אותם שירי היבשה
וכך מפליג היה
עד שעיניו נעצמו כעין הים
והוא התחיל מאמין כמו כולם
אמונה ימית אצילה
שבבוא שעת הצלילה
יקרעו גם בשבילו
אמות אחדות מאותו מפרש ישן
להתעטף לקראת הדרך הקשה
בהיאספו אל משפחות הים
כשהדולפינים דולקים אחריו
ובחופים מתרגשת סערה
שהולך מלח לשוב אל ימו
ומה שלא נתנה היבשה אמו
ייתן אולי הים.

מילים: נתן יונתן, לחן: נתן כהן