מי יסגור את הדלת

ישב לו זוג צעיר נחמד
בדירתו עם ערב.
והאישה בישלה בסיר
מעדני תפארת.
בחוץ הרוח מרעישה,
בוכה ומיללת.

אמר הבעל לאישה:
"סגרי נא את הדלת!"
- "תסגור אתה, כי לא אוכל
לנטוש את הכיריים!"
- "סגרי, אמרתי!"
- "סגור אתה!

לי יש רק שתי ידים!"
- "סגרי הדלת!"
- "סגור אתה!"
- "לי יש עצה גואלת:
מי שראשון את פיו יפתח -
יסגור פה את הדלת!"

וכך ירדה החשיכה
והם, שניהם ערים עוד.
הדלת נשארה פתוחה -
כי הפיות סגורים עוד.
וכך, בעוד שניהם שותקים
ואין מילה נופלת,

ראו פתאום ...שני גנבים
עומדים על סף הדלת.
ובעוד הזוג שותק דומם,
ללא גניחה אפילו,
הגנבים שלחו ידם
ובביזה התחילו:
סלקו כל בגד ומעיל,
כל כלי יקר בבית,
ואז - פנו אל התבשיל
ולא הותירו זית.

וכשיצאו ‟ מן המיטות
זינק הזוג בן רגע
יצאו ורצו ברחובות,
אך לא הוציאו הגה.
תפסו אותם שומרי העיר,

- לאן רצים שני אלה?
וכשסרבו הם להסביר,
הם נלקחו לכלא.

שניהם עלו אל לתליה
באמצע הכיכר.
פתאום אמר האיש: "סליחה
לוחץ לי בצוואר!"
"אה-הה! סוף סוף!" זנקה אשתו,
צוחקת וצוהלת -
"אתה פתחת פה ראשון -
אז רוץ לסגור הדלת!"

מילים: דן אלמגור, לחן: מאיר נוי