אדון יאוש

לא יודע איך אני יוצא מזה
המלאך העייף שלי נופל מהשמיים
נכנעתי לזמן השמן
שרק בולע עוד ועוד ועוד ועוד...

אין פסגה שלא שווה את התהום
אין ים חלק שלא שווה את הגלים
בשביל הטוב - צריך קודם לסבול
אבל כשאני עצוב אני שוכח את הכל

מחזיק את הראש מעל המים השחורים
כבר אין לי כוח
שלום...
אדון יאוש, אני עוזב אותך היום

אומרים שהדמעות הן השפה של הרגש
אז הרגש שלי כנראה אוהב לדבר הרבה
ויתרתי לזמן שבורח
ורץ מהר יותר, יותר מהר, מהר יותר...

אין חמוץ שלא שווה את המתוק
אין ערנות שלא שווה את החלום
בשביל הטוב - צריך קודם לסבול
אבל כשאני עצוב אני שוכח את הכל

מחזיק את הראש...

מילים: לירון אטיה, לחן: לירון אטיה