לו רק

גבולות הגיון חוזרים באישון הלילה הזה מביט עלי
מסביב מדרגות, עליונות מחליקות
הלכלוך אט נשטף
הכל הופך ברור עכשיו

נקודות, תחנות בהן עשיתי שטויות
הפכו להיות סיפור חיי
כששעון קוקיה מזכיר כמעט כל שעה
שאני עדיין כאן

לו רק הייתי יכול
שוב לשנות את הכל
אני עוצם את עיניי
כדי שאולי...

הזמן המרחב התחברו כך יחדיו
אני נמצא בכל מקום עכשיו
אובייקטיבי צועד
מביט... וקצת מתחרט
כשבראשי חוזר משפט ישן:

"לו רק הייתי יכול
שוב לשנות את הכל
אני עוצם את עיניי
כדי שאולי..."

הכל נשטף, הכל הופך ברור עכשיו

מילים: תומר אטיה