שיר על הים

חמש בבוקר והוא כבר ער
יוצא לבקר בגן העדן הכחול שלו
רגליים יחפות על רצפה קרה
הוא רץ צורח מרוב אושר

על קיר בדרך אל הים
רשם שמי שלא גולש לא קיים
נכנס למים וחיכה לגל שיקח אותו רחוק מכאן
הביט לשמש בעיניים
הוא לא ידע שזאת הפעם האחרונה

ועכשיו מעליו אלוהים יושב
ומנגן שיר עצוב על הים
שנשאר סוער אצלו בלב
ונשבע שהכל עוד יחזור להיות כמו שהיה
וגם אם לא אז...

וזה בדיוק כמו לאהוב אישה
שאוהבת אותך בחזרה
אבל אף פעם
לא משנה מה
לא אף פעם היא לא תהיה שלך

רוצה לשכוח אבל רוצה לזכור
רוצה לברוח ויודע שארצה לחזור
רוצה לטבוע ולצוף בחזרה

ועכשיו מעליו אלוהים יושב
ומנגן שיר עצוב על הים
שנשאר סוער אצלו בלב
ונשבע שהכל עוד יחזור להיות כמו שהיה

ועכשיו מעליו
יש צינור ענק שמכסה
איש קטן מנותק
שלא איכפת לו מכל מה שיהיה
בים של מטר מושלם
ת'אדרנלין שבדם לא נצליח אף פעם להסביר
את הכחול הגדול את הגלים והחול
את כל החבר'ה במים יושבים וצוחקים

אני נשבע שאחזור...
וגם אם לא...

מילים: לירון אטיה, לחן: לירון אטיה