אגדת רועים

ושוב השמש האדום
פנה פנה לעבר ים
וכמו תמיד באגדות
רבצו כבשים על מעיין

רבצו והעלו גרה
חלב בעטינים גאה
ושום דבר עוד לא קרה
רק טל-טלה אחד פעה

הו, מה! הו, מה מה מה מה!
מה מה מה מה!
הו, מה! הו, מה מה מה מה!
מה מה!

אל בין העדר בא גנב
מעיו המו כחלילים
הנה יתפוס כבשה שמנה
בסתר ערב וצללים

אבל העדר בדממה
היה דרוך ולא נרתע
מרוב חרון וברוב חמה
מכות חילק לו עד זוב דם

הו, מה...

וכשראו כבשים פתאום
כי דם טעים מן החציר
טרוף טרפו אותו עד תום
מאז אין שה תמים בדיר

הו, מה...

מילים: אריה אהרוני, לחן: נחצ'ה היימן