המשורר

הוא לא יוכל שוב לאהוב,
היא לא הותירה לו דבר מלבד אותו חלום שורף.
ובעוד הזמן מרחיק אותה הרחק מזרועותיו,
נותר לו רק להיזכר שבלבה מצא שלווה.

אלפי שירים מצאו דרכם אל מכתבו-
היא לא תדע זאת לעולם.
הגעגוע לא עוזב את נשמתו,
לילות קרים צורבים את שארית כוחו.

מגע ידה צרוב על כף ידו,
עיניו כמהות למבטה הקר, לחיוכה.
ורק אם תפנה ראשה אליו,
יקרוס ליבו אל תוך קרביו, על כל חלומותיו.

אלפי שירים מצאו דרכם אל מכתבו...

מילים: אביתר אדרי, לחן: אביתר אדרי