אמרת שהשמש

אמרת שהשמש תמיד היא זורחת
והלילה שלנו הוא צל שעובר
אפילו שכאן החושך מזמן ירד
אבל היום רק מתחיל אצל מישהו אחר.

אמרת שתמיד יש מקום לתקוה
מספיק נר אחד ש... שעוד לא כבה
והוא שיאיר את החושך כולו
אני האמנתי אז איך זה שאת כבר לא?

איך את רואה רק שמיים שחורים?
הן ודאי במרום יש מליון כוכבים
וירח אחד ליבך עוד זוכר
השמש זורחת אבל תמיד במקום אחר.

עכשיו את שותקת, ניסיתי בצחוק
מהעץ הנדיב את נפלת די רחוק
כל הזמן ישנה, כבר לא מספרת כלום
ואין אף מילה שתגרום לך לקום.
לחזור

איך את רואה רק שמיים שחורים...

ואני לך כל כך הקשבתי
ושתקתי כל הזמן
בשבילי השמש זורחת
רק מתי שאת כאן.

מילים: שילה פרבר, לחן: שילה פרבר