2602

הפכנו אי קטן בים התיכון כך במהרה
שהאיום הגרעיני הפך מאיום לפעולה
כבר שנים שאנו פה, רחוקים מכל צרה
ונראה שכבר איננו מהווים כל מטרה
יבשות היו חמש, אומרים שנשארו ארבע
והחור שבאוזון הפך לבור גדול נורא
והשמש עוד זורחת, אך נראה שהתקרבה
כל מוצר חדש בשוק פתאום מותנה באזהרה
התרופות מצאו מרפא ושוב הולידו מחלה
מה שבריא כבר לא בריא, אך כן בריא זו הרעלה
וכולם עוד משלמים איש לא זוכה בהגרלה
הכסף מתעצם, אולם נשאר של המדינה
מלחמות עולם המשיכו, אך הפסיקו את הספירה
ואצלנו שכחו איך לעמוד בזמן צפירה
וכל אצבע על ההדק, לא נראה לך תירה
נראה נורא...

קמתי בשנת 2602
ביליתי שם יום-יומיים
ושבתי משנת 2602
אלו רשמיי בינתיים

במקומנו אנו, אך שינינו אווירה
המושג אויב נכחד, נותרה לה רק שכנות טובה
ילדים לומדים שלום, בוטל חינוך של מלחמה
יש גנים ציבוריים בכל מקום בו היתה חומה
יבשות היו חמש נוספו עוד שתיים למפה
דת האנושות נותרה רק דת אחת ויחידה
ובשתי קצוות עולם כולם דוברים אותה שפה
יש יום חג בכל שבוע אך שלושה ימי חופשה
גיל הנעורים נמשך לו עד לגיל הזקנה
וברכת ימי הולדת "עד 220 שנה"
ולמדו גם לעוף, שולטים בכוח המשיכה
גם למדנו לאהוב, שולטים בכוח המשיכה
אהבה אותנטית שוב הגיעה במקומה
של אהבה מודרנית כפי שצצה נעלמה
כל ירח- דבש הוא בירח, מאדים שלחו אורח
נראה לא רע...

קמתי בשנת 2602...

יש עתיד של גיהנום ויש עתיד מלא ברכה
יש ברכת ברוך השם ויש ברכת ברוך הבא
כשביקרתי שם הבנתי לא נותרה לנו ברירה
יש לזכור היטב את הדרך, יש לזכור את הצעד הבא
כי כה קל להביט אחורה ולחשוף ת'תקלה
כי כה קל להביא אחורה אך קשה לשנותה
צעדים קטנים היום הם צעדים של גאולה
כשנגיע אל הגשר נחצה בהצלחה!

מילים: עמרי גליקמן, לחן: עמרי גליקמן