איה

על הבוקר היתה קמה, מסתכלת בראי
בעיניה רק פיג'מה, ומבט חצי טיפשי
מי שם שנתן לקח לה והשאיר לה שום דבר
עד היום הוא לא שכח לה
שהיה בה רק מדבר

איה ! איה ! איה !

ברחובות הייתה הולכת, מגלגלת ימינה, שמאל
מבטים חמים שולחת ושפתיה צבע חול
מצבה יהי רעוע, לא קיבלו אותה לחי"ר
בלילות היתה קופצת
מספריים באוויר

איה ! איה ! איה !

אלוהים צעק פתאום בה ונתן לה את האות
היא אותי לפות לפתה, כלום יכולתי מה לעשות?
אימי קחי אותי הביתה בלילות אני הורס
לא נותנת רגע שקט
מה היא חושבת, מה אני סוס?!

איה ! איה ! איה !

מילים: זאב טנא, לחן: יהודה עדר