איזה מן עולם

היה לו הכל הוא היה עשיר
כסף וזהב בחורות ושיר
ראה את הכל נסע בעולם במיטת זהב
רק כך הוא נרדם
עד שיום אחד איזו מן צרה
התמכר האיש לטיפה המרה
רכושו אבד לנגד עיניו,
אנשים ברחוב צוחקים עליו

איזה מן עולם, אין בו רחמים
איך הבן אדם נופל ממרומים
רק אתמול עשיר, והיום עני
על ספסל ישן בין העיתונים

לו כל זה היה היה רק חלום
מתעורר אדם באמצע היום
צובט את עצמו, המציאות קשה
משפיל מבטו דמעתו יבשה
הוא יושב בדד, עצוב וגלמוד
מרופד בלול ובידו בקבוק
מי אותו יכיר? מי יחוס עליו?
היכן הם היום? היכן חבריו?

איזה מן עולם, אין בו רחמים...

מילים: דני שושן, לחן: עממי טורקי