המלך הזקן

ברחוב יושב הוא מנגן שירים
מסלסל ברטט בקול אלוקים
בדרכו נודד הוא לבדו שנים
איש זקן ידוע הוא מבקש חיים

אין לו איש ורע אין לו ילדים
בדרכו גובע עם הניגונים
כל אשר ידע הוא טעם מרורים
איש זקן עייף הוא מבקש חיים

מנגן לשמש שתזרח עליו
מנגן לשמש שתאיר פניו
מנגן לשמש היא במיתריו
מבקש לו דרך שתשמור שיריו

פרוטה ועוד פרוטה מקבץ שנים
איש זקן ידוע הוא מבקש חיים
כל אשר נותר לו זו המנגינה
שבוקעת חרש חרש ומנעימה

כינורו ישן ובלויים בגדיו
בעיניו החושך אפלים ימיו
חי בעצב אין לו רגע מנוחה
איש זקן ידוע הוא מבקש פינה

כך עוברים ימיו בין אביב לסתיו
כך חולפות שנותיו עם כל ניגוניו
בלילות נותר הוא מיותם דומם
על ספסל נרדם הוא המלך הזקן

מנגן לשמש שתזרח עליו...

פרוטה ועוד פרוטה...

מילים: יוני רועה, לחן: עממי