כמו פעם

התעוררתי בבקר ופקחתי עיניים וראיתי אותך לידי
וידעתי שהכל ימשיך להיות בסדר..
ואצבע אחת גיששה לעברך, לחבר את גופך לגופי
ורציתי שנישאר תמיד בחדר..

וניזכרתי שביקשת שאכתוב לך עוד שיר אבל עם לחן כזה של פעם,
כשעוד הייתה בעולם אהבה כמו שלנו
אז נישקתי את שפתייך להרגיש שוב את הטעם
וסיפרתי לך כמה אני אוהב אותנו..

אז הכנתי כוס קפה והבאתי למיטה ולך לחשתי נשימות באוזן
והאצבע ששלחתי התגברה על כל מכשול.
את תמיד כל כך יפה לי, מחבקת וחמה, את הבית, את העוגן
כמה מעט צריך כדי שיהיה הכל

וניזכרתי שביקשת...

מילים: זיו רובינשטיין, לחן: זיו רובינשטיין