אני כל כך פוחדת

מדוע השמיים עצובים
מדוע זה נצבט בי לבבי
הציפורים שותקות
הציפורים והשחפים
אל תוך גלי הים עפים
אני כל כך פוחדת
אני כל כך פוחדת שלא יחזור

הדייגים הנמיכו מבטם
רוכלי השוק הפסיקו קריאתם
וברחובות העיר אבד הצחוק
והוא כל כך קרוב אלי
אבל רחוק
אני כל כך פוחדת
אני כל כך פוחדת שלא יחזור

מגע שלו ביד וכל גופי ירעד
מבט אחד חודר וכל גופי בוער
חיוך אחד שלו, למות רק בגללו
קולו אני שומעת, קולו אני שומעת
אולי הוא בא פתאום
עולה כמו מתהום, ביום ובחלום
איני יודעת, איני יודעת

הוא מתרחק בדרך לנמל
כאילו הוא מוביל, ולא מובל
ורק משפט אחד, משפט רוגש
משאיר בלב
משאיר בלב כוויה של אש

אני כל כך פוחדת
אני כל כך פוחדת שלא יחזור

מילים: חיים חפר