ביקורת דרכונים

הוא לא סובל אותי
הוא מסתכל בי בחשד
הוא הופך את הדרכון שלי
מצד אל צד
אני חושבת לנמק זה מימין לשמאל
אבל הפחד משתק ולא יוצא לי קול
הוא מסתכל בתצלום
ומסתכל לי בעיניים
למה הצטלמתי בלי משקפיים
ולמה הסתפרתי לפני הנסיעה
הוא לא יכיר אותי
פתאום אני כולי מזיעה .
הוא לא סובל אותי
הוא מסתכל בי בחשד
הוא הופך את הדרכון שלי מצד אל צד
עוד רגע הוא ישלח אותי לאיזו חקירה
מי יודע עד מתי הוא יחזיק אותי שם
הרי בכל דקה בן אדם נעלם
לא נולדתי אתמול מכירה את העולם
קראתי ספרים ראיתי סרטים
לא צריך סיבות אנשים נעלמים .
הוא לא סובל אותי
הוא מסתכל בי בחשד
הוא הופך את הדרכון שלי מצד אל צר
הוא שואל אותי משהו אני לא מבינה
אה כן לכמה זמן הגעתי ONE WEEK אני עונה
הוא בטח שונא ישראלים אלא מה
לכן הוא מתעלל בי כבר שעה תמימה
לכולם הדרכון נותן בטחון
ורק שלי מטיל עלי אימה..
שני ההודים שעומדים מאחורי בדממה
מחייכים אלי עכשיו בסבלנות והבנה
הוא עם הטורבן היא עם הסארי הלבן
לא מתביישים במה שהם בכל מקום בעולם .
רק אני רוצה להיות עוד יותר קטנה
להיות משום מקום להיות משום מדינה
כן אני רוצה להיות עוד יותר קטנה
שלא יראו אותי בכלל שלא יגידו מילה
מה אני רואה הוא מכין את החותמת
כאילו אדישה אבל בעצם לא נושמת
הוא נועץ בי לאט מבט אחרון
הוא מניף את היד ומחתים את הדרכון
ניצלתי ניצלתי בידים רועדות
אני לוקחת ת'דרכון ועכשיו למזוודות
מנפנפת להודים שלום ובייבי
עכשיו אתם בתור בהצלחה ידידי.

מילים: חוה אלברשטיין, לחן: חוה אלברשטיין