במקום שיר פתיחה

אם תהיתם בלבכם מדוע -
אינני אומרת שלום, ערב טוב
ואינני מדברת, בעצם בכלל
דעו לכם: זה לא מפני שאין לי מצב רוח
או שאין לי שום קונטקט עם הקהל,
הסיבה לכך פשוטה הרבה יותר מזה:
ההנהלה, שהחתימתני, לא מכבר, על החוזה,
הביטה בי מבט ארוך, כלומר: ההנהלה -
סקרה אותי היטב היטב, מסוף עד התחלה...
וכה אמרה:

פה בחוזה שלך, ישנו סעיף קטן
שבוודאי שמת לב אליו כשהיה לך זמן -
אשר אומר: צד בי"ת, כלומר, הגברת הזמרת,
אם וכאשר איננה מזמרת,
את אחד מן השירים שנקבעו פה, כאמור,
עומדת ומחייכת, והפה שלה - סגור!
לא תהיינה טענות ומענות
ותפקידך הבלעדי יהיה כדלקמן:
לבדר, להצחיק, פה ושם קצת למחות
אך הכל בשירה, יש לשיר כל הזמן!
את לא אורי זוהר, גבירתי היקרה,
ואת לא שר ההסברה או ראש העיר,
אז הואילי לסתום את הפה במחילה,
לא לדבר! - רק לשיר!

כל הזמרים שרים, אינך צריכה להעלב,
רק רבקה מיכאלי מצליחה,
את המלל והזמר לערבב ולשלב,
אבל את - לא. את לא. סליחה.
עכשיו הבינו: שחקנים רוצים לשיר תמיד, ואיך שלא יהיה
זמרים רוצים לרקוד, וקריינים רוצים - יה יה.

אז אם שמעת את יוסי בנאי שר,
תביני למההוא שחקן,
או אם ראית את תכניתו של איב -
זכרי: זה איב מונטאן!
ואת - לא הם. את - חוה.
לא, לא. את- לא הם. את - חוה.
אז פתחי את פיך, נקי את הגרון...
ונא לשיר, לשיר לשיר, בלי תיאטרון!

ו-כן... בקשר לתלבושת,
ליבשי מקסי. לא מיני.
ועימדי לא לגמרי באור, קצת בחושך,
זה טוב בשבילך, האמיני.
המיני מתאים לאישה צרה,
ואת - ככה, קצת, רק חצי צרה.

אך הצרה איתי שיש לי כל כך הרבה דברים לומר,
או לשחק. את אולבי אולי. או ז'נה - אהך, ז'נה נהדר...
את שיקספיר לא! אני יודעת, יש לי מגבלות,
אבל בסרט מוסיקלי, למשל, אני מאוד...
שלא להזכיר בכלל את הרדיו -
מה יש... אני לא יכולה?!
אני בהחלט חושבת שאני... הלו! מה קרה?
נגנו, נגנו, אני אשיר, אני אשיר, נגנו בבקשה,
נגנו לי, נגנו לי, נגנו בבקשה.
אחרי הכל אני אישה,
אך מעכשיו - אני רק שה שה שרה
אני שרה, ולא שום דבר אחר!

אם מישהו אחר רוצה - שידבר!

מילים: תרצה אתר, לחן: דפנה אילת