גבר כלבבי

בחדרים הלילה נלחשות מילים,
צורבות ולוהטות כמו רמץ גחלים
ובמוחות רבים קודחת הכרה,
שמכסה את הפנים, זיעה קרה.

על פני העיר ענן אפל מטיל אימה
רוצים כבר לעשות דבר ורק אין מה
אל תסתתר מאחורי האין ברירה
כי אין לך מנוס מחופש הבחירה

בסמטאות ובדרכים עקלקלות
הולכים החברים ורגליהם קלות
לאן הולכים החברים בדומיה
יש פאב בקצה העיר, קוראים לו 'תושיה'.

תלך אתם,
תבוא - תביא,
מילה טובה מן הנביא.
הייה לי גבר כלבבי.

מסדר של ציפורים שחורות מעל העיר,
החרדה בלבבות היא מקיר לקיר.
והנשימות נופחות ברמץ תבערה,
כי חופש הבוחר שלך הוא בין רע לרע.

תלך אתם...

תלך שלא תשנא כל כך את עצמך,
שלא לקחת חלק במהפכה,
שלא תשליך את השנאה שלך עלי,
ואם אתה רוצה למצוא חן בעיני.

תלך אתם...

מילים: מאיר אריאל, לחן: חוה אלברשטיין