הוראות בימוי

לפעמים אני פשוט מקנאה,
כמה טוב לשחקנית על במה,
מישהו אומר לה מה לעשות,
מקבלת הוראות.

זה נעים שיש ביד מחזה,
וצריך פשוט ללמוד בעל פה,
וכתוב מתי לבכות או לצחוק,
או מתי צריך לשתוק.

גם אני זקוקה עכשיו לבמאי,
מישהו שיארגן את חיי,
שיגיד לי - שום דבר לא קרה,
זוהי רק חזרה.

כל הזמן יש להחליט החלטות,
ואני כבר עייפה מלטעות,
והראש כבד מרוב תהיות,
מה להיות ואיך להיות...

כמו בובה שמחוברת לחוט,
מישהו יפעיל אותי בזהירות,
כאן את מתחילה - משם את יוצאת,
לא צריך להתלבט.

גם אני זקוקה עכשיו לבמאי...

והכי חשוב, תמיד יש לזכור,
לחפש בכל פינה את האור,
להרגיש מאיזה צד הוא יוצא,
ולברוח מהצל.

כן, את זה אני חייבת ללמוד,
איך אפשר גם בעיניים עצומות,
להבחין בו - לגלות את האור,
אין ספק - זה ייעזור.

ובסוף, כולם שבים וקדים,
הפצועים, הגוססים, המתים,
כן, הסוף זה בפירוש חגיגה,
כשאת בהצגה.

גם אני זקוקה עכשיו לבמאי,
מישהו שיארגן את חיי,
שיגיד לי - שום דבר לא קרה,
זוהי רק חזרה.

מילים: חוה אלברשטיין, לחן: חוה אלברשטיין