חוה

חוה, חוה - אם כל חי אי אי אי
אם חטאי ועלומי אי אי אי
גן העדן הוא גן נעול
עץ הדעת הוא פרי אסור
חוה, חוה - אם כל חי
אבל החטא היה כדאי.

"וייבן אלוהים את הצלע אשר
לקח מן האדם לאישה, ויביאיה אל האדם..."
אמר אלוהים: מאין אביאה?
אמרו אבותינו: מאין נבראה?
לא מן העין - שלא תהא סקרנית
לא מן הפה - שלא תהא פטפטנית
לא מן הלב - שלא תהא קנאתנית
לא מן הרגל - שלא תהא דורסנית
אלא מן הצלע - שהיא מקום צנוע
שתהא צנועה וענווה
ומסורה ואהובה
חוה.

חוה, חוה - אם כל חי אי אי אי.....

לכל אדם ישנה חוה
והיא שלו לאהבה
אם רק יסיר מעל בטנה
את כל עלי התאנה.

אך עד היום היא לו חידה
ועד היום הוא לא יֵדע
האם חוה שלו, מאז
היא עץ הדעת או נחש?

עלי שושן וגם חוחים
ניחוח דבש ומחוכים

טפטוף של ארס, קצת חולשה,
ולכל זה - קרא אישה.

בשתי עיניה - חום ורוך
בחיוכיה - נהרה
שער ראשה - ארוך ארוך
אך דעתה - קצרה קצרה.

חוה, חוה - אם כל חי אי אי אי....

חוה, חוה - תשעה קבין של מיסתורין וסוד
ועד היום היא את אדם זוממת לנסות
אדם, אדם - מן התפוח רק ביקש לטעום
אבל אבל שינינו כואבות הן עד היום.

מאז, חוה, הבאת בנות
כולן יורשות נאמנות
מנפרטיטי ודלילה
עד קתרינה הגדולה.

אותו כישוף, אותה חידה
אותם קסמים ואגדה
אותו גן עדן, אותו הדבש
אותו תפוח, אותו נחש.

חוה, חוה - אם כל חי אי אי אי
אם חטאי ועלומי אי אי אי
גן העדן הוא גן נעול
עץ הדעת הוא פרי אסור
חוה, חוה - אם כל חי
אבל החטא היה כדאי.

מילים: רימונה די-נור, לחן: משה וילנסקי