מדברים

על מה הם מדברים שעות
מדברים ומדברים.
כל הימים, כל הלילות,
מדברים ומדברים.

לאור פנס על מדרכה,
ובחדרי המדרגות,
קולות הלחש לא פוסקים,
תמיד שומעים את הקולות.

מה הוא לוחש לה ברצינות,
ולמה היא אינה עונה?
מה הוא יודע שהיא לא,
מה היא יודעת מעצמה.

על מה הם מדברים שעות,
כל הימים, כל הלילות,
קולות הלחש לא פוסקים,
תמיד שומעים את הקולות.

אני רוצה לומר להם:
שימרו על כמה דיבורים,
גם לימים קרים בהם
לא מדברים (לא מדברים)

שימרו על כמה סיפורים
שימרו על כמה חלומות
גם לימים האחרים
ימי שתיקות.

ומה מרגיז אותם מאוד
ומה מצחיק אותם כל כך
מה היא לוחשת לו בסוד
מה הוא נשבע שלא ישכח.

ולמה השתתקו לפתע
מה קרה שהיא בוכה
תודה לאל שבתוך רגע,
שוב קולחת השיחה.

אני רוצה לומר להם
שימרו על כמה דיבורים
גם לימים קרים בהם
לא מדברים.

שימרו על כמה פיטפוטים
שימרו גם כמה חלומות
גם לימים האחרים
ימי שתיקות.

הם נפגשים כאילו כבר
הרבה שנים לא נפגשו
הם מדברים כאילו כבר
אלפי שנים לא פיטפטו.

דקה אחרי שנפרדו
הטלפון שוב מצלצל
וממשיכים כאילו כלום
הכל ממשיך להתגלגל.

אני רוצה לומר להם
שימרו על כמה דיבורים
גם לימים קרים בהם לא מדברים.

שימרו על כמה סיפורים
שימרו על כמה חלומות
גם לימים האחרים
ימי שתיקות.

מילים: חוה אלברשטיין, לחן: חוה אלברשטיין