עד מחר

לפעמים פגישה יפה כפליים
ממרחק הזמן כמו הד שאין לו סוף
איך היה פס כסך על המים
כשישבנו בנואיבה על החוף.
והורח קל היה בערב
לא היה בו לנדנד את הסירות,
אז נכנסנו אל המים עד הברך
והבטנו מרחוק על האורות.
ופתאום קפא הרגע,
הסתכלת בי בלי הגה,
ונצנצו הכוכבים בשערך,
והיינו בעינינו עם השיר אשר בינינו
עד שיאיר, אמרת, עד מחר...

את איתי נשארת, את איתי עוברת,
את הלילה הנותר,
עד שתבוא השמש,
בין הרכסים של ההר.

בין ערביים הרוח מתגברת,
רק החול והמים ואני.
"זה היה יפה" - אני אומרת,
ואתה עולה ובא בזכרוני.
והרי אני יודעת,
שאראה אותך אי פעם,
כבר יהיה הכל שונה ומאוחר
כך היה ולא חזרת, והיה כמו שאמרת,
עד שיאיר אמרת, עד מחר...

את איתי נשארת...

הצדפים שנעזבו בשפל,
שהים לא יכול היה לשטוף.
שוב נמשך על המים פס הכסף,
כשיושבים בנואיבה על החוף.

מילים: שלום חנוך, לחן: שלום חנוך