שיר על העצים והפרחים והחולות

הי ציוניוני הדרך
אבנים לבנבנות
טוב לשוט, תרמיל על שכם
אי בלי אן הרחק לנדוד.

כך מצאנו את הארץ - אבנים לבנבנות
אבל אנו באנו ארצה רק לבנות ולהיבנות
פרח חן לקטוף חפצנו
כי היו הרבה פרחים
וחצץ בהר חצצנו
לכבישים ולדרכים
בארות בהר חצבנו
עם הרבה הרבה תקווה
ושירי בניין כתבנו והכל מאהבה
עד אשר נשאר מאלה רק מוזיאון שעווה.
כן, זהו שיר על העצים והפרחים והחולות
זה שיר על הדרורים והנשרים והחוגלות
זה שיר על הסנאים, השועלים, האיילות
על הכלניות האדומות והכחולות
על מי הנחלים, העיינות והמחילות
ושאר אהבותינו המתות והחולות
אשר ליווינו אל קיברן עם השירים והמחולות.

אספר לך הילדה, גם לך הילד
איך בארץ ישראל אדמה נגאלת
דונם פה ודונם שם
רגב אחר רגב
כך נפדה אדמת העם
מצפון עד...

הך פטיש, עלה וצנח
כבישי בטון בחול נמתח
עורי שממה דינך נחתך
אנו באים לכבוש אותך...

הבו לבנים, אין פנאי לעמוד אף רגע
בנו הבנאים אל פחד ואל יגע
כן, סוללים, כובשים, בונים
מין אומה של קבלנים
וגם כשאנחנו בשבת יצאנו אל הנוף
ובאותו המרץ ממש המשכנו לקטוף
לקטוף...

כלניות כלניות
כלניות אדמדמות אדמוניות
כלניות כלניות
תלכו היום ותחפשו כלניות...

כן, זהו שיר על העצים...

ככה כך ולא אחרת
גם עשינו לכינרת
פה שפכנו את הסולר
פה זרקנו את הפסולת
וחשבנו בליבנו
הירדן ודאי ישטוף את
האשפה, האשפה והטינופת.

הלאה ירדן הלאה זול
יהמו גליך
עלי גדותיך שטוף וגול
חלאת ארצך.

כן, אלה השירים ששרנו
שירי עוני, שירי פרך
שהראונו את הדרך
אלה הם שירי הערש
שלימדונו את ההרס
שמתוך ימי רזון
הם נתנו לנו חזון
שהלביש את כל התכלת
בשמלת בטון ומלט
והיום ממש הגשמנו
את החלום אשר חלמנו.

כן, המוטורים שורקים
ותרועות קטרים
מתלכדות להמנון היצירה
דינמיט מיישר גבנוני ההרים
והתמול נהרס תוך שירה.
ושירת העתיד משתלטת בכל
והולך ונשכח הישן
וצועד דור צעיר וסולל המשעול
לעולם של בטון משוריין.

ובתוך העולם המשוריין שאנחנו,
לבנות מסביבנו, באמת הצלחנו
שיר אחד אני עוד שרה
לבדי עם הגיטרה
ואולי נשיר אותו כולנו
שראינו ושמענו
כן, אולי נשיר אותו כולנו - אלי, אלי

אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם
החול והים
רישרוש של המים
ברק השמיים
תפילת האדם.

מילים: יורם טהרלב, לחן: שלמה ארצי