אהבה ורחמים

הפנים שלך שקופות הגרון חנוק וכולם רואים את צליעתך הזועקת
איך אתה חוזר שוב לתהום שפעורה לך בלב מתלבט אם ליפול
עין שמאלית של כלב פצוע ויופי פראי איך אתה אוהב את השקט
מראה סדוקה של עולם שבור לא שייך לאף אחד לאף אחד

אהבה ורחמים אהבה ורחמים ואהבה
אהבה ורחמים אהבה ורחמים ואהבה

עיגולים שחורים מתחת לעיניים וּקמטים במצח
העבר קורן מפניך סדקים סדקים
אני שייך לחבורה הזאת אני שייך והלב נרגע והלב שקט ולא דואג
אך איש לא ייתן את כל חייו אין מי שיבטיח לאחוז בך (בסערות)
ואין לך בית אתה צועק אין לי בית ולא אבוא לקבל מכם

אהבה ורחמים אהבה ורחמים ואהבה
אהבה ורחמים אהבה ורחמים ואהבה

מתקשה בדיבור לא מסביר עד הסוף משאיר חידה סתומה וּבורח
מעמיד את העולם במבחן העיניים עד כמה אתם רואים רחוק
עד כמה אתם רואים עמוק ואיפה אתם נעצרים ושוכחים שוכחים
שזה אני רץ שם בחושך נחבט בסלעים פוסע מהר ברחוב הראשי
מסתגר בבית ימים ולילות לא יוצא לא רוצה

אהבה ורחמים אהבה ורחמים ואהבה
אהבה ורחמים אהבה ורחמים ואהבה

מילים: חי אפיק, לחן: חי אפיק