בלוז לאופטימיות

גיליתי על עצמי דברים נוראיים יש לי שורשים במקומות עכורים
רציתי לברוח רציתי לשכוח להשתיק את המחשבות שקודחות לי במוח
קמתי לעשות מעשה חיפשתי מקום שיש בו קצה
אבל בדרך פגש אותי זקן אחד חביב גר בפח ברחובה של תל אביב
אמר לי חביבי בוא תלמד איזה שיר זה הולך ככה

יש לי סיבה לרעוד יש לי סיבה לברוח
בינתיים נראה לי הכי משתלם זה לשמוח
יש לי סיבה לברוח יש לי סיבה לרעוד
בכל זאת נראה לי הכי משתלם זה לרקוד

איבדתי תחושה לכמה רגעים אני והזקן רוקדים בלי מעצורים
סביבנו מתאספים המון אנשים פתאום מישהו צועק הנה שני משוגעים
אבל עדיף משוגע חי ובועט מאשר שפוי שזרוק לו מת
כך לוחש לי הזקן ואני מחייך ועם הראש עונה לו כן כן כן

יש לי סיבה לרעוד יש לי סיבה לברוח...

פתחתי עיניים הזקן נעלם אני ניצב לבדי מול כולם
מבין דקירות המבטים צחוק הילדים
פתאום ניגש אלי שוטר ויש לו אזיקים
תראה לי רישיון אם לא אתה הולך
שאלתי איזה רישיון הוא אמר לי לחייך
אמרתי לו בהיגיון אני פשוט אלמד אותך
איך זה הולך ככה

יש לי סיבה לרעוד יש לי סיבה לברוח...

אם נראה לכם שיש סוף לסיפור
אז יכול להיות שיש אך הוא עדיין לא גמור
כי את הזקן שוב לא פגשתי לעולם
אנשים אני רואה רק כשנותנים לי פה ושם
אבל את השוטר את השוטר את השוטר אני רואה פה כל הזמן

יש לי סיבה לרעוד יש לי סיבה לברוח...

מילים: חי אפיק, לחן: חי אפיק